התמודדות אפקטיבית עם לחץ בעבודה

החיים המודרניים ובעיקר העבודה בעשורים האחרונים מאופיינת בתחושת לחץ ההולך וגובר. לחץ המלווה אותנו מההשכמה ועד לחזרה למיטה בסוף היום.

היכולת להתמודדות עם עבודה וחיים אינטנסיביים ולחוצים מהווה את אחד האתגרים הגדולים ביותר לפתחם של ארגונים המעוניינים להמשיך ולהיות רווחיים ותחרותיים.

מה נשתנה בעשורים האחרונים שהפך את חיינו לכה לחוצים?

  • גלובליזציה: בעקבות הגלובליזציה עובדים רבים פועלים בצוותים בין לאומיים ונדרשים לעמוד בלוחות זמנים שונים, לאור הפרשי הזמנים בין המדינות השונות, הם נדרשים להיות זמינים ובקשר עם קולגות בשעות שהם מעבר לשעות העבודה בישראל.
  • השטחת ארגונים: תהליך השטחת הארגונים יצר מצב בו מנהלים ברמות השונות אחראיים על תחומים רבים וכפיפים רבים יותר מבעבר.
  • הגברת התחרות העסקית: התחרות הרבה בין הארגונים השונים בשוק הגלובלי, בכדי לעמוד בתחרות הארגונים צריכים להוזיל עלויות ולאור זאת מצמצמים בכ"א וכל עובד שנשאר נדרש לעמוד ביותר יעדים ולמלא יותר משימות.
  • תחרות בשוק העבודה: התחרות העסקית בין החברות מקשיחה את תנאי הקבלה ותהליכי המיון לתפקידים בכירים מחד, מאידך יותר ויותר אנשים מתמודדים על תפקידים בכירים, במציאות זו התנאים מתקשים מיום ליום. לאור זאת תהליכי המיון הופכים לקשים יותר והוודאות שתשאר בתפקידך הניהולי הולכת וקטנה דבר שמגביר את הלחץ בעבודה.
  • התפתחות הטכנולוגיה: הטכנולוגיה מאפשרת לעבוד בכל מקום ומכל מקום, ההתפתחות הטכנולוגית איפשרה פיתוח ציפיות לזמינות 24/7. במציאות זו הגבולות בין העבודה לבית ולחיי פנאי וחברה טושטשו לחלוטין. במציאות זו עובדים ובעיקר בתפקידי ניהול נמצאים בקשר רציף עם העבודה ונותנים מענה לשאלות ובעיות בכל זמן, גם בחופשות.
  • עמידה ביעדים: כיום יותר ויותר עובדים ומנהלים נדרשים לעמוד ביעדים תקופתיים, שיטת ניהול זו יוצרת לחץ מתמשך בכל שדרות הארגון.

 

לאור הנתונים הנ"ל חשוב שנגדיר לעצמנו מה זה לחץ?

לחץ הוא תגובה למצב נתפס הנקלט במוח כאיום באזור הנקרא היפולטומוס, אזור זה מפריש לדם חומר בשם קורטיזול, חומר זה מכין את הגוף להתמודדות עם האיום. בין אם לאור המצב הנתפס כאיום ההחלטה שלי תהיה לברוח או להילחם, הגוף יידרש לתעצומות כוח שונות מהרגיל. על כן במצב של לחץ אנו נרגיש הגברת מתח בשרירים, נשימות מהירות וקצובות, עלייה בדופק ובלחץ הדם ועוד. כל זה נועד כדי שנוכל להתמודד עם האיום או גורם הלחץ ונשרוד. בחיים המודרניים מנגנון טיבעי זה השתכלל והותאם להשרדות בג'ונגל המודרני. אם ננסה לתמצת זאת להגדרה קצרה, ניתן לומר כי: לחץ הינו מצב נתפס בוא האדם חש חוסר במשאבים להתמודדות יעילה עם הסיטואציה. כלומר, מדובר בתחושה של חוסר משאבים להתמודדות עם מצב מסויים, או הפרשנות של הפרט לאינטראקציה שלו עם הסביבה, ואיך שהוא מפרש את הציפיות או האיומים מהסביבה.

חשוב להדגיש כי לחץ הוא אמצעי חיוני ביותר לשרידותנו, ליכולת שלנו למצות את הפוטנציאל שלנו ולממש את עצמנו, להגיע להישגים ולעמוד ביעדים. כל זאת כל עוד אנו בטווח האופטימאלי של הלחץ, כאשר אנו עוברים טווח זה, הלחץ הופך לגורם שלילי כפי שיתואר בהמשך.

יש אנשים שלחץ משפר את התפקוד שלהם וישנם כאלה שהלחץ פוגע בתפקודם.

ישנם ספורטאים שרק באולימפידה בשיא הלחץ משפרים את התוצאה שלהם ומגיעים לשיאים חדשים, ויש כאלה שבתחרויות המוקדמות הם משיגים תוצאות טובות יותר מאשר באולימפיאדה. לכן חשוב שכל אחד יבין את גורמי הלחץ שלו, את הטווח האופטימאלי שלו.

כמו כן לתרבות יש השפעה על גורמי הלחץ, אחד הגורמים המרכזיים לתחושה של לחץ בעולם המערבי זה חוסר זמן, או נכון יותר ההישגיות והצורך להספיק יותר בפחות זמן, אנו חברה תחרותית. בחברות מזרחיות למשל, לזמן יש יחס אחר לגמרי, הזמן היא ספירלי לעומת תפיסת זמן ליניארי במערב. כמובן שלמרכיב האישיות השפעה על תפיסת הלחץ, אנשים אופטימיים נוטים להתמודד עם מצבי לחץ טוב יותר מפסימיים. ככל שמושפעים יותר משאלות של מה יגידו עלי? איך אני בעני הממונה? מה יגידו החברים? כך נותים להיות יותר בלחץ.

ניתן לראות כי עד רמה מסויימת (הטווח האופטימאלי) ככל שמגבירים לחץ ההישגיות עולה, ומרמה זו הלחץ מנמיך את ההישגיות.

בהגדרה ללחץ לעיל ציינתי כי לחץ הינו מצב נתפס – כלומר, משהו סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, את אותה רמה של לחץ אנשים יתפסו/יחוו אחרת. כלומר, לכל אדם יש דיאגרמה שונה ללחץ.

כמו כן בהגדרה ציינתי "חוסר משאבים" – משאבים הם: זמן, כסף, כ"א, ציוד, ידע/מידע, כוח פיזי או נפשי, ניסיון ועוד.

כאשר אנו חשים שאין לנו מספיק מהמשאבים הנ"ל בסיטואציה נתונה אנו נכנסים ללחץ, זה מתבטא בכבישים, בריאיון עבודה, בהתארגנות בבוקר, בתור כלשהו וכדומה.

גורמי לחץ בתפקיד:

  • קונפליקט מובנה בתפקיד כגון: ריבוי ממונים/"מנחיתי משימות", דרישות מנוגדות, חוסר בהירות, ציפיות לא ברורות.
  • ציפייה לזמינות 24/7, לתגובה מיידית מכל מקום ובכל זמן (כולל בחופשות וזמן פרטי).
  • שינוי שיטת התגמול: בונוסים עפ"י עמידה ביעדים.
  • הרחבת תחומי האחריות וריבוי משימות: כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה, השטחת הארגונים ואחריות על יותר עובדים/נושאים.
  • תחושה תמידית של אי וודאות לגבי הביטחון התעסוקתי והשארות התפקיד או בתפקיד.
  • הטכנולוגיה מחד מאפשרת יותר זרימת מידע (קבוצות תקשורת), מאידך יותר מתערבים ומשפיעים ותחושה של חוסר שליטה במצב.

כתוצאה ממציאות זו אנו רואים תופעות של:

  • ביצוע משימות ברמת Good enough ולא ברמה של מצויינות.
  • ריבוי מחלות והעדרויות מהעבודה.
  • חוסר אנרגיה.
  • תסמינים של כאבי ראש, רגזנות, עייפות, כאבי גב/צוואר.
  • תחלופת עובדים.

 

להלן כלים ודרכים להתמודדות אפקטיבית עם מצבי הלחץ בעבודה:

ככלל ההתמודדות עם מצבי הלחץ מתבצעת בשתי רמות שונות, רמת הפרט ורמת הארגון. במאמר זה נתייחס לגורמים המפחיתים לחץ ברמת הפרט. אנו מדברים על הפחתת הלחץ עד לרמה האפקטיבית, כפי שנאמר קודם לכן, לחץ הוא דבר חיובי ביותר עד לרמה מסויימת. על כן חשוב שנשכיל לא לעבור רמה זו.

תחילה חשוב שנבין שלא הכל תלוי בנו, חשוב שננפה את הגורמים המלחיצים אותנו לפי תלוי בי ולא תלוי בי.

 

היות ומה שלא תלוי בנו לא בשליטתנו, אין טעם להתעסק בכך. אני יודע שקשה ליישם זאת, אך אם נתרגל את עצמנו לחשוב כך עם הזמן נצליח לעשות זאת. זהו תהליך בו אנו מלמדים את עצמנו להסיר אחריות ממה שלא תלוי בנו, ממה שאנו לא יכולים להשפיע עליו ולמקד את האנרגיות שלנו בדברים שבשליטתנו המלאה או החלקית, בדברים שאנו יכולים להשפיע עליהם ויש לא מעט דברים כפי שנראה בהמשך.

התמודדות עם הלחץ באצמעות חשיבה יצירתית

חשיבה יצירתית פירושה לדעתי, ליצור חלופות שונות לפתרון לכל משימה או אירוע שאנו צריכים לטפל בו.  ככל שיש לנו יותר חלופות לפתרון בעייה מסויימת כך אנו פחות בלחץ, ככלל בחיים למי שאין לו אלטרנטיבות נמצא בלחץ.

התמודדות באמצעות אימון גופני

אימונים מסודרים ופיתוח כושר פיזי יעזרו לנו להתמודד  עם הלחץ הפיזי, דבר זה יקנה לנו יכולת להתמודד טוב יותר גם עם לחצים אחרים, הפגנת כושר פיזי טוב תשפיע על הדימוי העצמי שלנו ועל הבטחון העצמי, אנו נהיה פנויים יותר להתמודד עם הלחץ המנטלי.

 

התמודדות באמצעות פיתוח עצמי

החיים שלנו מתנהלים בשלושה מעגלים: אני, משפחה וחברה, קריירה.

רוב הזמן אנו נמצאים ב"קריירה"

הקריירה כוללת: לימודים, עבודה.

כשאנו מזניחים את פיתוח ה"אני", אנו מדללים את הכוחות להתמודד עם מצבי הלחץ.

רוב שעות היממה הערות אנו מבלים במעגל הקריירה, כתוצאה מכך אנו מזניחים את פיתוח כוחות ה"אני", "אני" מדולדל לא יכול להתמודד עם מצבי הלחץ.

אחת המשימות החשובות שלנו זה לפתח כל הזמן את כוחות האני, רק אם נשקיע בעצמנו יחד עם המעגלים האחרים, נוכל להתמודד באפקטיביות עם גורמי הלחץ בעידן המודרני.

פיתוח האני צריך להיות בתחום היידע ובתחום היכולת. אמרנו לעיל כי לחץ הינו מצב נתפס בוא האדם חש שאין לו מספיק משאבים להתמודדות יעילה עם הסיטואציה. אחד המשאבים נמצא בתחום היידע. אחת השאלות שיש לשאול "מא אני צריך לדעת על הגורם היוצר לי לחץ בעבודה? מה אני כבר יודע? ומה אני צריך להשלים? לעיתים שאלות אלה מבהירות לנו במה אנו צריכים להתמקד ולעיתים זה ממש לא הרבה.  כנ"ל בתחום היכולת עלי לשאול מה היכולת הנדרשת כדי למלא את התפקיד, מה כבר יש לי ואלו יכולות אני צריך להמשיך ולפתח כדי להתמודד בהצלחה בתפקיד.

התמודדות רגשית: היכולת להבין מה אני מרגיש בסיטואציה המלחיצה והיכולת לבטא את תחושותי כשלעצמם מפחיתים את תחושת הלחץ. לעיתים דווקא חוסר היכולת להגדיר לעמצנו ולתמלל מה אנו מרגישים מעצים את הלחץ. מגוון רחב של רגשות מתעוררים עקב מצב לחץ. שחרור וביטוי רגשי ברמה אישית או בין אישית תורם להפחתת תחושת הלחץ.

במצבי לחץ אנו עלולים ללקות ב"חטיפה ריגשית" ולעיתים אנו לא מפעילים את החשיבה הרציונאלית, "חטיפה רגשית"– זאת אומרת שהתגובה שלנו היא אוטומטית בסגנון: ברח או הילחם, במצב זה החלק במוח שמשתלט במהירות על החשיבה  זה "השקד". במצבים כאלה כשאנו בוחרים באופציה של הילחם התוצאות יכולות להיות מסוכנות מאוד.

לכן כשאנו יכולים להבהיר לעצמנו שאנו במצב לחץ באופן מבוקר אנו צריכים לעצור ולחשוב, לעצור ולתכנן את צעדינו, לעצור ולהירגע.

התמודדות גופנית: כאשר אנו מדברים על המרכיב הגופני אנו מתכוונים לכך ש"צריך להפעיל את המכונה בשכל" – אם נתייחס לגופנו כאל מכונה שיש לה הוראות הפעלה, שיש לה מגבלות, שיש לטפח אותה ולשמור עליה כדי שלא תשחק, "המכונה" גם תצליח להתמודד עם מצבי הלחץ.

"יחס נכון למכונה" כולל תזונה נכונה, מנוחה, התעמלות, פיתוח הדרגתי של השריר, העצם וסיבולת לב ריאה.

התמודדות באמצעות חשיבה יוצרת מציאות: לפתח גישה חיובית לחיים, מחשבות חיוביות, לראות את חצי הכוס המלאה בכל דבר. לפני כל משימה להתמקד ב"מה יכול כן להצלח", יש אנשים שמתמקדים ב – מה עלול לא להצליח ובכך הם תורמים להגברת הלחץ ובהמשך לאי הצלחה, מעין נבואה שמגשימה את עצמה. להמנע מ"דיאלוג פנימי".

התמודדות באמצעות משפחה וחברים – שמירה וטיפוח קשרים חברתיים והקפדה על בילוי ומפגשים חברתיים למרות הלחץ וריבוי המשימות. כן יש לשבץ מראש ביומן זמן למשפחה וחברים ולא לבטל בגלל העבודה, קשרים חברתיים מפותחים משפרים את יכולתנו להתמודד נכון עם העומס והלחץ בחיים המודרניים. תקשורת בין אישית חיונית ליצירת קשרים חברתיים. לתמיכה מצד הקבוצה החברתית יש חשיבות ראשונה במעלה להתמודדות עם לחץ בעבודה.

תרחיש עתידי – שאל את עצמך מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם יתממש גורם הלחץ? ואז מה את/ה עושה, ושוב אז מה את/ה עושה וכך הלאה. בדרך זו מגלים פעמים רבות שהשד לא כלכך נורא ושתמיד יש אופציות. ככל שיש הבנה רציונאלית של גורם הלחץ או האיום כך קטנים הקשיים הנובעים מהרגשות שמעורר הלחץ. כלומר פריטת גורמי הלחץ למרכיבים/ משימות קטנות והתמודדות עם כל מרכיב/משימה בנפרד:

עד כאן דיברנו על טיפול מונע, כאשר נמצאים במצב של לחץ ומרגישים שזה פוגע בתפקוד, זה הזמן לקחת פסק זמן לחופשה וטעינת מצברים. לעשות "חישוב מסלול מחדש", להבין מה גורם לנו ללחץ, מה אנו צריכים לשנות כך כאשר הגוף נמצא במצב של לחץ אז שיחרור לחצים דרך פעילות גופנית הינה דרך מצויינת, נשימות עמוקות, פעילות של יוגה, מדיטציה וכד'.

אם אתם רוצים ללמוד ולרכוש כלים להתמודדות עם לחץ בעבודה, אנו מציעים סדנאות אפקטיביות ביותר, חלקן בתנאי שטח חווייתיים

מאמר זה נכתב ע"י ברנרד סידון

לייעוץ ראשוני מלא פרטים ואנו נחזור אליך

    לוגו של וואטסאפ
    Call Now Button דילוג לתוכן
    aרח' משכית 27 הרצליה פיתוח binfo@mavarim.co.il c099574745 c099574745
    d e f g

    מלא פרטים ואנו נחזור אליך

      יצירת קשר