שפת גוף בראיונות עבודה היא כמו תת-כותרת אילמת שרצה ברקע של כל שאלה ותשובה. גם אם המילים מדויקות ומקצועיות, שפת הגוף עשויה לחזק את הרושם – או להרוס אותו לחלוטין. כולנו שולחים מסרים לא מילוליים כל הזמן: דרך תנועות הידיים, היציבה, המבט, אפילו הדרך שבה אנחנו שומעים.
ראיון עבודה הוא לא רק דו-שיח מקצועי – הוא במה קטנה לבחינה הדדית של נוכחות, בטחון עצמי, כימיה ומסוגלות. מרואיין/ת שמגיע/ה עם תשובות מדויקות אבל מבט מושפל וישיבה מתכנסת, עלול/ה להיתפס כלא בטוח/ה בעצמו/ה. באותה מידה, מראיין/ת שמסיט/ה מבטים, כותב/ת תוך כדי או נשען/ת לאחור יתר על המידה – עלול/ה לשדר חוסר עניין או ביקורתיות סמויה.
במאמר הזה נסקור:
- מהי שפת גוף נכונה למועמדים/ות בראיונות.
- איך לקרוא את המראיין/ת ולהבין מה קורה מעבר למילים.
- מתי כדאי להישאר יציבים, ומתי אפשר לשחרר קצת ולהתאים את הסגנון.
בין אם אתם בראיון עבודה פרונטלי, בזום, או אפילו בטלפון (כן, שפת גוף חודרת גם לשם) – יש משמעות לאופן שבו אתם מציגים את עצמכם בלי לדבר. הגיע הזמן ללמוד לשלוט בשפת הגוף כמו מקצוענים.
מה לשדר – שפת גוף אפקטיבית למועמדים ומועמדות
יציבה – בסיס הביטחון
היציבה היא כמו הכותרת של כל שפת הגוף שלכם/ן. גב ישר, כתפיים פתוחות, ראש בגובה – כל אלו משדרים ביטחון, מוכנות ונוכחות. ישיבה שמתכנסת פנימה (ידיים מקופלות, גב שפוף) עשויה לשדר חוסר ביטחון, הססנות או עייפות.
טיפ: שבו עם שתי רגליים על הקרקע, גב זקוף אך נינוח, בלי להתנדנד או לשבת על קצה הכיסא. הבסיס הפיזי הזה משפיע גם על התחושה הפנימית – ברגע שאתם יושבים בצורה פתוחה, גם המוח מתחיל להרגיש שאתם שולטים במצב.
קשר עין – חיבור בלי מבוכה
שמירה על קשר עין מצביעה על אמינות, הקשבה וביטחון. מצד שני, מבט חודר מדי או קפוא עלול להיתפס כמאיים. השאיפה היא למבט שמתחבר – לא בוהה.
מה לעשות? שמרו על קשר עין טבעי, בעיקר כשאתם מאזינים וגם כשאתם עונים. אם מדובר ביותר ממראיין אחד – העבירו את המבט ביניהם, ואל תיתקעו רק עם אחד מהם.
תנועות ידיים – לדבר עם הגוף
ידיים שמונחות על הברכיים בקיפאון גמור, או להיפך – ידיים שמתרוצצות לכל עבר – שתיהן עלולות לשדר מסר שגוי. תנועות ידיים מתונות, שמלוות את הדיבור, מוסיפות כוח לשפה שלכם/ן.
מומלץ: להיעזר בידיים כדי להמחיש רעיונות, לסמן סדר או להדגיש נקודה. שימו לב לא לחצות ידיים על החזה (סימן קלאסי של הסתגרות) או להחביא אותן לגמרי (שדר של חוסר פתיחות).
חיוך – לא מוגזם, אבל כן שם
חיוך יוצר אווירה נעימה, מפיג מתחים ומשדר נגישות. כמובן, לא מדובר בחיוך כפוי שלא מתאים להקשר – אלא בנכונות לחייך כשזה טבעי, כשיש חיבור אנושי או כשאתם מדברים על משהו שמעורר התלהבות.
איך עושים את זה נכון? לא בכוח. פשוט תנו לחיוך להיות נוכח כשאתם מציגים את עצמכם, כשיש רגע קליל בשיחה, או כשאתם מספרים על הישג שאתם גאים בו.
הקשבה אקטיבית – הגוף שותף
בראיון עבודה, גם כשאתם לא מדברים – אתם בתמונה. הנהונים קלים, הבעת פנים שמתאימה למה שנאמר, ומבטים של הקשבה – כל אלה מראים שאתם נוכחים.
מה לא לעשות: לא להסתכל על הטלפון, לא לבהות בחלון, ולא לנדוד עם העיניים בזמן שהמראיין מדבר. גם הגוף שלכם משדר האם אתם באמת שם.
איך לקרוא את הצד השני – להבין את המראיין/ת מעבר למילים
תנוחת הגוף של המראיין/ת – פתוח או סגור?
מראיין שיושב בישיבה פתוחה, עם ידיים גלויות, פנים מופנות אליכם וגב זקוף – משדר פתיחות וסקרנות. לעומת זאת, ישיבה עם ידיים שלובות, מבט מוסח או גוף שפונה הצידה – עשויה להעיד על הסתייגות או חוסר עניין.
מה ללמוד מזה? אם אתם מרגישים סגירות מצד המראיין – אל תיבהלו. נסו לבדוק אם מדובר בריכוז, עייפות או סגנון אישי. המשיכו להיות פתוחים ומעורבים – זה יכול לשנות את הטון של השיחה.
קשר עין מצד המראיין/ת
אם המראיין שומר על קשר עין, מהנהן, ומגיב למה שאתם אומרים – זה סימן טוב. אם הקשר עין חסר, יש בהייה במסך או תיעוד מתמשך בפתקים – ייתכן שהעניין יורד, או שזו פשוט שיטה לאיסוף נתונים.
מה לעשות? אל תניחו הנחות מוקדמות. גם מראיין שנראה מרוחק יכול להתרשם עמוקות. שימו לב למילים, לטון ולשאלות – לא רק לשפת הגוף.
חיוך, צחוק והבעות פנים
אם המראיין מחייך, צוחק מהערה שלכם/ן, או מגיב באמפתיה – זה סימן טוב לחיבור אישי. לעיתים קרובות, מראיינים מחפשים התאמה אנושית לא פחות ממקצועית.
תזכרו: אתם לא רק מציגים את עצמכם – אתם גם יוצרים חוויה עבור מי שמולכם.
סנכרון – האם יש זרימה בשיחה?
כששפת הגוף של שני הצדדים מסתנכרנת – קצב דיבור דומה, מחוות דומות, תזמון של תגובות – נוצר "ראפור". זהו סימן לכך שהשיחה זורמת טוב, ושיש חיבור אנושי.
איך לזהות את זה? אתם תרגישו בזה. אם אתם פחות מתאמצים, פחות מתכננים כל משפט, ויש תחושת טבעיות – יש מצב שאתם במסלול הנכון.
התאמה לסיטואציה – לדעת מתי לשחרר ומתי להדק
מתי לשחרר?
- כשהשיחה הופכת קלילה יותר, אפשר להגיב באופן אישי ולא רק פורמלי.
- אם המראיין פותח צוהר לשיח אישי – מותר לצחוק, לשתף, להיות אנושי.
- במצבים שבהם אתם מרגישים שהכימיה חזקה – השתמשו בשפת גוף פתוחה יותר.
מתי להדק?
- כשאתם מרגישים שאתם נגררים לאי-פורמליות יתר.
- אם ניכר שהמראיין שומר על קו רשמי – התאימו את עצמכם לקצב הזה.
- אם אתם מרגישים עצמכם "מתפזרים" – חיזרו ליציבה יציבה, מבט ממוקד ודיבור מסודר.
ראיון בזום – שפת גוף גם מבעד למסך
שפת גוף בראיונות בזום לא פחות חשובה. למעשה – היא חשופה יותר. כל תזוזה, כל הסחת דעת, כל העווית – רואים אותה מקרוב.
טיפים ספציפיים:
- המצלמה בגובה העיניים – כך שתשמרו על קשר עין גם מרחוק.
- תאורה מקדימה טובה – כדי לראות את ההבעות שלכם/ן.
- שבו על כיסא יציב – לא ספה רכה שמושכת אתכם לתוך מסך הבינג' של החיים.
- אל תזלזלו בשפת גוף רק כי זה דיגיטלי – גם בזום רואים הכל. לפעמים אפילו יותר.
שפת הגוף: כלי שלא מדברים עליו, אבל כולם מרגישים אותו
שפת גוף בראיונות היא אמנות עדינה שמשלבת מודעות, הקשבה ואותנטיות. זו שפה שלא מדוברת – אבל משודרת. כל מועמד/ת יכול/ה לשדר ביטחון, הקשבה ומעורבות – גם בלי להגיד מילה אחת. באותה נשימה – כל מראיין/ת משדר/ת מסרים בין השורות, ואם תלמדו לקרוא אותם – תוכלו לנווט את השיחה בצורה חכמה יותר.
שפת גוף היא לא קסם – היא כלי. וכמו כל כלי, אפשר ללמוד להשתמש בו נכון. ברגע שתתנו תשומת לב גם למה שהגוף שלכם אומר – תראו שהתוצאות משתנות.
אז תתאמנו מול מראה, תקליטו את עצמכם, תשאלו חברים איך אתם נראים – ותגיעו לראיון הבא עם גוף שמדבר ביטחון, הקשבה וערך מוסף.
בהצלחה!
(ומילה אחרונה ממני? אל תשכחו לנשום. זה גם מסר לא-מילולי, והוא עובד מעולה.)
